אנו רואים שההשפעה של בעלי חיים על המין האנושי הוא פסיכולוגי בעיקרו. אפשר לראות זאת במיוחד אצל אנשים מבוגרים, בודדים או ילדים שמאמצים לעצמם חיית מחמד ועושים זאת במטרה לשפר את מצבם הפסיכולוגי. העניין הוא שבעל החיים בעצם בונה לעצמו תלות מכיוון שאספקת המזון שלו תלויה בבעלים שאימצו אותו לכן הוא ייתן להם את היחס הכי טוב והנאמנות שלו תהיה מוחלטת.

ניתן לראות בבירור, שהמטרה שלשמה בוצע האימוץ היא לגרום לכך שהאדם יוכל לקבל ביטחון להתגבר על פחדים לחצים ועוד. כלומר, אותו בעל חיים שאומץ לטובת עניין זה בהחלט לא יביא לאדם פתרון או שינוי מהותי אלא זהו סוג של אקמול. אותה נקודה באדם שצריכה להשתנות, היינו אותו טבע שהוא נולד עמו שנקרא הרצון ליהנות או במילים אחרות אגו האדם, לא ישתנה. את השינוי יכול אדם לרכוש אך ורק באמצעות אותה השיטה שנקראת ואהבת לרעך כמוך.

במידה והאדם יוכל לשנות את טבעו מרצון ליהנות לרצון חדש שנקרא אהבת הזולת אז בוודאי גם יוכל לתת יחס טוב לדרגות שנמצאות מתחת לדרגתו של האדם הווה אומר בעלי חיים צמחים וכל הדומם. כל עוד אנחנו נמצאים בטבע שנולדנו, נוכל אומנם לנצל את בעלי החיים לטובתנו כך שנוכל לקבל בצורה מלאכותית את אותם דברים שחסרים לנו כמו ביטחון, הרגשה טובה, שיפור מצב חרדתי וכדומה.

אם כן, מטרתה של שיטת החינוך המדוברת היא לחולל שינוי יסודי בטבע האדם כך שבמקום הרצון הטבעי להיטיב לעצמו בלבד יתפתח בו הרצון להיטיב לאחרים. רצון כזה, מתפתח בעבודה קבוצתית, שבמהלכה המשתתפים מתחילים להרגיש שהם שייכים לגוף אחד. תחושה זו מעוררת בכל פרט את הרצון להיטיב לאברים האחרים בגוף הכללי. אל המקום הגבוה הזה מקדמת אותנו האבולוציה וכל המשברים של היום הם למעשה הזמנה להתקדם אל חיים חדשים. כשנרכוש את הרצון להיטיב לזולת, התפיסה שלנו תתרחב.