בוקר טוב עולם! נופלים מהמיטה, צולעים אל האמבטיה. לאט לאט מתעוררים ומשלימים עם העובדה שעוד יום מתחיל. צריך לצאת החוצה לעבודה.
יוצאים מהמזגן אל הרחוב וכבר במדרגות הזיעה מתחילה. איך זה שאדם אפילו לא צריך לזוז והוא כבר שוחה בה? איך זה שיוצאים טיפות ממקומות שבהם אף עין אנושית מעולם לא חזתה? ולמה אף אחד עוד לא המציא מזגן נישא? או מזגן מעופף? לירח הגענו כבר מזמן, דבר כל כך חיוני לא חשבו להמציא?
בעודנו משתרכים אל הרכב, עולה בראש מחשבה! אנחנו כאלה עצבניים כי מזג האוויר בארץ הזאת הוא בלתי אפשרי או אולי מזג האוויר כזה כי כאלה אנחנו, האנשים. מה דעתכם? האם יש תשובה? ובכן, הכל עניין של ביצה ותרנגולת. או של חמסין וקשרים עצביים. תכלס, זה לא באמת משנה, זו הארץ שלנו, המזג האוויר והמזג הפרטי וזה מה שיש. צריך ללמוד לחיות ולהסתגל.
להסתגל לטמפרטורות גבוהות בזכות המדע זה אכן אפשרי, אבל איך מסתגלים לאנשים כל כך קצרי רוח ועצבניים?
המזגן ברכב התקלקל.. ובדרך רואים כל כך הרבה כמעט תאונות, שבאמת אולי צריך לחשוב ברצינות איך עושים את זה. איך מנסים לאזן את העצבים. שומרים על איכות החיים, קשרים טובים עם האנשים מסביבנו ונמנעים ממצבים לא נעימים.
יש הרבה דרכים. למשל שפריצרים ברחובות בכל פינה. וגם מלחמות מים לפחות פעם בשבוע!! בוודאות ישפרו את מצב הרוח. שלוליות קטנות וקרירות מהונדסות בפינות הרחוב. וסבסוד כללי של ארטיקי קרח, שתייה קרה! והרבה הרבה צמחיה ירוקה שתיתן צלה ותרגיע את האוכלוסייה התשושה.
ובעיקר , מעגלי שיח תחת כל עץ רענן שבו ישבו האנשים, זרים וגם שכנים, על מיץ קר ואבטיח ופשוט ידברו ביחד על החיים.
אולי אז כשנכיר אנשים והם יכירו אותנו נראה שרב הדומה הפלא ופלא וזה אפשרי. לחיות פה ביחד. מיוזעים, שונים וקרובים. כשמתקרבים ואת קולי שומעים וגם את קולך השוני הוא כבר לא איום אלא הזמנה למסיבה!!
ללא ספק המציאו כמעט כל מה שצריך לתת לנו חיים נוחים חוץ מדבר אחד – איך להסתדר כאנשים. בחמסין או בקרה. מה שחשוב הוא טיב הקשרים בין האנשים.
גם אם נברח לאיזה קוטב, גם שם נפגש באנשים וגם איתם נצטרך להסתדר וזוהי הבעיה האמיתית.
אנשים עם אנשים.
והחום? והזיעה? בשביל זה פתחו לנו ים!!
אבל קודם כל, בואו נהיה בני אדם.