מעולם לא חיכיתי ככה לסדנת בוקר של היום!!! עד כמה שמצב פרטי הוא לא חשוב למעשה הוא מאוד חשוב. בורא שולח מצב ובו זמנית גם פתרון. צריך רק לזהות אותו. כי אין עוד מלבדו. בזעקה פנימית חיפשתי פיתרון למצב . וקיבלתי תשובה מהבורא בהרגשה פנימית עשירייה , סדנה, חברות. תודה יקרות
סדנת הבוקר המוקדמת כפי שכינה אותה ערן שיוביץ. מקשיבה לחברותיי שעונות על שאלה. אני נפעמת ואומרת "לא יתכן". כל פה מפיק את מרגליותיו. הרי הרגע פקחו את העיניים. מחזה שכתב לנו ברוב טובו בורא עולם והשחקניות עונות ומדברות מעומק נשמתן. מה חדש הפעם? אני שואלת את עצמי ומבינה שוב את המשפט "יהיו ימיך כחדשים". בוא וראה את הבורא שאתה בורא כל יום מחדש.
כולנו מכירים את המראה של ילד שפותח מתנה ואת שמחת ההפתעה. כה מתוק האור בעיניים. הבורא מחדש אותנו במתנותיו הזוהרות מידי בוקר, ואנחנו, כדי לבקש לשמר את רגעי האושר, נושאות תפילת חיבור, יום יום מתחדשת. מקלפות את הקליפה מהיום הישן, ואת הטרי סועדות ביחד עד ליום הבא. שוב נקבל ממנו משחק חדש, אלוף ההמצאות והחידושים.
המסך עולה. ואז נזכרת בעונג שבת מימי ילדותי שצבע את שבתי בעודי במיטתי. "המסך " עולה", תסכית רדיופוני, הקולות של השחקנים, הבחירות המרגשות, המתקתקות, עד כי שוכחת עולם ומלאו, כמו שרק החברות שלי בשיתופו של הבמאי המוכשר יודעות לעשות.
מרותקת למיטתי, חחח, מתוך בחירה. שוכחת עולם ומלאו. מצטמצמת לנקודה קטנה ועולה איתה למרומים. אך, איזו שבת ראויה לשבח. היום אקרא לזה אחרי אושר המפגש. להגיד, להגיד בבוקר חסדך, אמונתך בלילות. לראשונה מבינה את המשפט הקבלי שאומר "צמצום, מסך ואור חוזר". היום אחרי המפגש חשתי את האושר שנרשם בלבי וצבע את ילדותי בשמחה, ורשם בתוך לבי אמונה ואהבה. אז באמת תסתכלו ותראו איזה עולם נפלא, חשב קצת וברא, אמונה ואהבה חלוטה.